לכתבה המלאה...

לכתבה המלאה...

היינו שם, ראינו את המקום..

הנשימות הפכו לכבדות,הלב כמו חדל לפעום..

תמונות רצות בראש,

אין ספור סימני שאלה..

מדמיינת אותך רץ,רואה את האורות,מכה, אפלה נוראה...!

מנסה לחוש בך, בין החום של המשפחה לקור של המקום..

דממת אימים עוטפת, כאן נגזר גורלך באותו היום..

כאב בלב, דמעה שזולגת,  מחנק בגרון, צינה שעוטפת...

היית לבד -לא היינו איתך...

אם הייתי, אני נשבעת אלי, לא הייתי מרפה לרגע מידך..

הייתי מחזקת, מפצה על השנים,

ברוך למצחך נושקת,

מלטפת באהבה את הפנים..

עינייך לבטח היו עצומות, היית בין לבין,

הייתי מבקשת בבכי גדול שתשאר, עוד קצת רק תלחם..

החולצה קרועה,ספוגה בדם,ג'קט שעטף את גופך הקטן..

בן 34 וכל כך רזה..אך בתמונה שחקוקה בזכרוני, לא היה ממך יותר יפה..

הביאו לנו את הבגדים, כולנו לקחנו חתיכת בד קטנה,

מצאנו בג'קט סיגריות, מצת, 3 תפוזים סיניים וכסף קטן

הלאווי הייתי יכולה להחזיר לאחור את הזמן..הייתי מטפלת בך כאחות מסורה,

מחבקת ומלטפת כהשיה קשה נורא,

לכתבה המלאה...

לכתבה המלאה...